נשמע קול אנחת הרווחה והנחת, השפתיים מתעקלות מעלה לחיוך בתגובה ללב הקופץ משמחה, התרגשות ההצלחה אוחזת בנו, הסיפוק...
החל מפגישת ההיכרות הראשונה, לאחר שגיששנו, ושאלנו, והתחלנו להכיר, וחשפנו, וגילינו, וביקשנו. לאחר ששוחחנו על הרעיון, על החלום, על הרגש.
לאחר שתכננו, שבנינו, שבחרנו, שאספנו וליקטנו, שהרכבנו, שמיקמנו, שתלינו ,שהזזנו...
וואו כמה שלבים! ואיזו דרך! ואמרת: "אבל חסר לי משהו, זה עדיין לא מושלם" ואמרתי: "רגע, זה עדיין לא גמור, סבלנות..."
ואז ביום אחד,
סך כל הפרטים והפריטים מצטרפים לכדי תמונה שלמה. ואנחנו עומדים מלאי פליאה מול התוצאה (גם אני, כל פעם מחדש אפילו שהכל פרי תכנוני, בחירותיי, רעיונותיי)
(ושוב הפזמון: )
נשמע קול אנחת הרווחה והנחת השפתיים מתעקלות מעלה לחיוך בתגובה ללב הקופץ משמחה, ההתרגשות שאוחזת בנו, הסיפוק..
זהו. ככה אני מרגישה בסיום פרוייקט.
עכשיו אני בדרך לעוד התאהבות... מתרגשת...
אחלה סופ"ש חברים יקרים.